הצלחות עדכניות

• תביעת רשלנות רפואית כנגד מנתח פלסטי בכיר

  
  
  

• ביהמ"ש פסק פיצוי בסך כולל של כ-18 מליון ש"ח לרוכב אופנוע שנפגע קשות בתאונה

  
  
  

• מתדלק צעיר שהותקף במהלך עבודתו יפוצה ביותר מ-1 מליון ש"ח

  
  
  

• ביהמ"ש הכיר בקשר בין התפרצות מחלת הייפים לתאונה  - התובע פוצה בכ-2 מליון ש"ח

  
  
  

• התאבדות הטייס הוכרה כתאונת עבודה - המשפחה זכאית לפיצוי בשווי כ-3 מליון ש"ח

  
  
  

• פיצוי של כ-1.5 מליון ש"ח בגין התעללות מינית במוסד חינוכי

  
  
  

• נדחתה תביעת רשלנות כנגד מהנדס בניין ומבטחתו

  
  
  

• תשלום תכוף של 150,000 ש"ח לנפגע תאונת דרכים

  
  
  

• עיריית נתניה תפצה תובעת שנפלה מחלון מועדון בכ-6 מליון ש"ח

  
  
  

• חברת הביטוח תממן את מלוא טיפוליה הנפשיים של נפגעת ת.ד

  
  
  

• חברת הביטוח תפצה את קרן הפנסיה בסך כ-2.1 מליון ₪

  
  
  

• המבטחת תשלם לבני משפחה שנפגעו בת.ד סכום כולל של כ-13.5 מליון ש"ח

  
  
  

• נפגעת בתאונת דרכים שאיבדה את מקצועה פוצתה בסך כולל של יותר מ-6 מליון ש"ח

  
  
  

חזרה >  בכיר לשעבר בסלקום התאבד לאחר פיטוריו; ביה"ד הכיר בכך כתאונת עבודה
ביה"ד קיבל את התביעה למרות שההתאבדות אירעה 3 חודשים לאחר הפיטורים ולמרות שלמנוח היו בעיות משפחתיות
אורית בר-גיל‏‏ 15:56 12/2/07

בית הדין האזורי לעבודה בת"א הכיר בהתאבדות של בכיר לשעבר בסלקום כשלושה חודשים לאחר פיטוריו, כתאונת עבודה, לצורך תביעה מהביטוח הלאומי.

המנוח שימש בעבר כמפקד טייסת תעופה בצה"ל ובסלקום עבד כמנהל המוצר והמלאי של החברה. בנות משפחתו ציינו בתביעה שהגישו, באמצעות עו"ד עידו אמגור, כי המנוח פוטר מסלקום ב-1995. הממונים עליו נימקו את הפיטורים בכך שמעל באמון החברה ונתן את המכשיר הסלולרי, שהועמד לרשותו, לאדם אחר בניגוד לכללי החברה.


לפי כתב התביעה, לאחר שיחת הפיטורים, הגיע המנוח לחברה כדי לקחת את חפציו האישיים, אך נאמר לו להמתין עד להגעת הקב"ט וזה ליווה אותו לחדרו והשגיח כשהוציא את חפציו. לדברי התובעות, המעמד העליב והשפיל את המנוח. לאחר מכן ניסה המנוח להתאבד באמצעות בליעת כדורי שינה, אולם המשטרה איתרה אותו ברכבו וחייו נצלו. המנוח ברח מבית החולים, ולאחר שנמצא הועבר לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי.

התובעות ציינו כי חיי משפחתו של המנוח רעועים והוא ניהל מערכות יחסים רבות עם נשים מחוץ לנישואין, מה שגרם למריבות עם אשתו. לאחר ששוחרר מבית החולים הפסיכאטרי, ניסו המנוח ואשתו לקבל טיפול נפשי והוא אף חיפש עבודה ללא הצלחה. לאחר מכן התאבד ביריית אקדח.

מומחה רפואי שמונה בבית הדין קבע, כי לא ניתן לקבוע בהחלטיות מה היתה הסיבה היחידה להתאבדות. לדבריו, קיים קשר סיבתי בין פיטורי המנוח לבין התאבדותו, אך הוא לא היחיד, אלא נוסף עליו קיימים גם הגורמים של השפעות גורם אישיות וקשיים משפחתיים ואי הצלחה להתקבל לעבודה חדשה. ואולם,

מומחה נוסף קבע כי פיטוריו של המנוח, במיוחד באופן שבו נעשו, השפיעו באופן משמעותי יותר מכל נסיבה אחרת על התאבדותו.


המוסד לביטוח לאומי בקש לא להתייחס לחוות הדעת השנייה וטען בין היתר, כי המומחה התעלם מניסיון אובדני שהיה למנוח קודם להתאבדות, והתעלם מכך שלא היתה סמיכות בזמנים בין הפיטורין להתאבדות. ואולם בקשתו של המוסד לביטוח לאומי נדחתה ובית הדין קיבל את עמדת חוות הדעת השנייה וקיבל את התביעה. (ב.ל. 1439/98).

חזרה >